סביבון כוכב

כשאני מעצבת, אני תמיד מנסה לדמות עצמי כאדם בצד השני, לדמות מה הוא אוהב, מה החלומות שלו, מה משמח אותו. מה מרגש אותו, אבל לא תמיד אני פוגשת אתכן, לא תמיד אני רואה את פניכן, לא תמיד אני יודעת אם התרגשתן, האם אהבתן או לא. ואני, הרי כמו שחקנית על הבמה - ניזונה מתשואות הקהל. ביום שיש האחרון זכיתי במשהוא שכול מעצב חולם עליו, הקשר הישיר הזה בין היצירה שלו לבין האנשים. וקיבלתי ממכם אהבה, הערכה ופירגון (עד השמיים ובחזרה)... תודה על הנאמנות ההתלהבות, התגובות והעידוד, שהיו הדלק ליצירה שלי כל השנים. תודה לכול אלה שחלקו איתי את הדרך, והלכו עם השיגעונות שלי. תודה לחברים, שעזרו כול כך הרבה פעמים, ולאלה שעבדו כול השנים קבוע בלאלו ללא משכורת. תודה מיוחדת לבנות שלי, שלמרות האמא שלהן, יצאו נורמאליות, מדהימות ונפלאות, והחשוב ביותר, בן זוגי צביקה, שהיה שותף, יוצר והוגה של לאלו, ואיפשר לי בתוך כול זה ליצור בחופשיות, וסבל אותי כול השנים. הלוואי והיו לי ידיים ארוכות ארוכות, שאוכל לחבק את כולכם.